יום שני, 15 באוקטובר 2012

הר הגעש ירסו

יצאנו אל הר הגעש אירסו (IRAZU), קיוונו לראות משהו
אבל כבר בדרך הבנו שההר נמצא בתוך הענן.

דביבון (RAKOON) חיה אופינית לקוסטה ריקה , מתקרבת אל האנשים בתקווה שיתנו לה משהו לאכול.
אבל פה , לא כמו במקומות אחרים, אנשים מאוד ממושמעים ולא מאכילים את חיות הבר.

את לוע הר הגעש לא ראינו, אבל אפר געשי היה לרוב.

הענן כיסה אותנו וכמעט לא ראינו זה את זה, את הדרך חזרה גיששנו בערפל הסמיך.

צמחיה מקומית

צמחיה מסביב להר. הכל ירוק.

יום שלישי, 9 באוקטובר 2012

חוף ים באוקיינוס השקט

קצף של גלים בים

כפר נופש למרגלות ההר. הצמחיה מגיעה עד המים.

איים קטנים בתוך הים, חלק מהנוף.

נהנים ומבלים, החול שחור וגס.

כאשר הגענו יכולנו לשבת על בול העץ שהיה מחוץ למים.
אך אט אט החלה הגאות והמים סחפו את בול העץ לתוך המים.


טיול של גשם

יצאנו לטיול בתוך שמורה של יער גשם.
כניסה לשמורה עולה כסף רב- 8 $ למבוגר מגיל 10 ו-1$ לילד.

גזע של עץ, צריך הרבה אנשים כדי להקיף אותו.

שני נהרות שנפגשו- אחד לבן אחד חום.

העץ שהולך- יודעי דבר אומרים שכל 10 שנים העץ זז מטר.

הטיול התחיל בטפטוף קל שחשבנו שיעלם, אך הטפטוף התחלף בגשם חזק
ולכן חזרנו לתחילת המסלול רטובים לגמרי מזל שהבאנו בגדי החלפה כולל תחתונים.

הגשם גרם למפולות של ההר, את הדרך חזרה עשינו בזהירות רבה.

יום ראשון, 7 באוקטובר 2012

יום העצמאות של קוסטה ריקה

לכבוד יום העצמאות של קוסטה ריקה , התלבשנו בבגדים המסורתיים,
לפי צבעי הדגל.



היה טקס נחמד בבית הספר עם המון שירי המנון,
ילדי כיתה א' רקדו את ריקוד "הסוסון" הבנים רוקדים עם פלצורים סביב הבנות.
גם הגדולים רקדו- את ריקוד המטאטא- ריקוד בו רוקדים במעגל בהישמע האות כל בן תופס בת ורוקד איתה.
בת שאין לה בן זוג רוקדת עם המטאטא.


המון שירי המנון- לדגל, למדינה, לעם ואת השאר לא הבנו.

אתגרים.

באחד מימי ראשון החלטנו לאתגר את עצמנו
ועשינו קנופי.
כל מי שעובר בקוסטה ריקה עושה את אחד מהקנופי שפזורים במדינה.
למי שלא יודע קנופי זה בעצם - אומגה בין העצים בגובה של בין 30 -50 מטר.
כן - כאן יש עצים גבוהים וחזקים , ואם אין עצים הם יוצרים מגדלים.


עטרת בהתחלה פחדה לעשות לבד. אבל אחרי שני מעברים היא עזרה אומץ
ועשתה לבד.
את האחרונים היא ונעמה היו צריכות לעשות עם מדריך
כי המרחק בין המגדלים היה גדול מדי .




את השלב הזה דביר עשה עם הפנים לאדמה- כמו סופרמן.
היה נחמד לפגוש שם עם עוד ישראלים ולעבור ביחד את החוויה בשפה המוכרת.

טיול של יום ראשון, משהו קרוב לבית.

גודל רגיל של העלים באזור ההרים ויערות הגשם
( השעה והיום לא נכונים , זה היה ב-12.8.2012 9:00)


בתהלוכות החג יוצאים האיכרים עם העגלות המקושטות לתהלוכה בכפרים.
ליד עטרת ישנו פסל של אדם הטוחן את פולי הקפה- תוצרת חקלאית מקומית 


הר הגעש פואס, הצלחנו לראות אותו מבין העננים. העשן יוצא מלוע ההר . אין כל חשש לטייל באזור.
נוף וצמחיה מדהימים.

חיות מזדמנות שמוצאים אותם יותר מחתולים. מתקרבים לאנשים בתקווה לקבל אוכל.
אנחנו שמחנו לתת.


יום חמישי, 4 באוקטובר 2012

תחילת השהות בקוסטה ריקה

טוב, החלטנו לנהל בלוג עם כל סיפורי החוויות שלנו בזמן שהותנו בקוסטה ריקה.
הגענו לכאן בסוף יולי, ובתחילת אוגוסט כבר נכנסנו לכיתות בבית הספר היהודי והתחלנו ללמד.
התפעלנו מאוד מרמת העברית הגבוהה של התלמידים- הם לומדים בכיתות היסודי כ- 11 שעות שבועיות עברית ובתיכון 4 ש"ש. כך שזה לא מפליא.
דביר נכנס לכיתה ט' למרות שבארץ הוא סיים ט', כאן אנחנו במחצית השנה ( שנת הלימודים מתחילה בפברואר ונגמרת בדצמבר) וטוען שרמת הלימוד לא גבוהה, משעמם לו במתמטיקה ובאנגלית -חוץ מאוצר מילים גדול שיש להם ,הלימודים לא ברמה גבוהה. בינתיים הוא מתרגל הרבה ספרדית ומשלים חומר בכימיה, שבארץ הוא לא למד.
נעמה נכנסה לכיתה ד' ועטרת ל-א'.
אפשר לומר שעכשיו אחרי יותר מחודשיים כאן הבנות מתחילות  לדבר ספרדית.
בימי ראשון אנחנו משתדלים לטייל ולהכיר את המקום- הרים ירוקים מדהימים וים שהצימחייה מגיעה ממש עד המים.
הפירות כאן גדולים  וזולים לעומת שאר המוצרים שממש לא זולים- ולא קשור לכשרות.
מבחינת מוצרים כשרים יש מספיק- יש הרבה מארצות הברית  ויש חנויות כשרות ואפילו מוצרים מישראל, אבל הם ממש יקרים.
עד כאן על החיים הרגילים הדף הבא על הטיולים
איל והילה בן דב